הגיע יום שישי, ובין אם הוא עמוס בסידורים או מתנהל בצורה קצת יותר רגועה, משעות הצהרים המוקדמות הכל הופך למעט יותר נינוח ואיטי עד כדי גילויי תסמיני עצלות מתקדמים. נו באמת, למה אתם מצפים? בכל זאת, יום שישי, היום בו העצלות הופכת בגדר חצי חוקית.
אז בין סידור ערמות הבגדים שהצטברו להן במהלך השבוע (גם זה קורה פעם בכמה זמן), לבין שוטטות אינטרנטית סוערת, עשיתי פאוזה מהעיסוקים הכל כך חשובים שלי, הדלקתי את הטלוויזיה וראיתי את אחד מפרקי השבוע של "הסטייליסטים - קרב אופנה" שמשודרת בראשון עד רביעי ב-22:30 בהוט בידור ישראלי.
כאמור, את המבט לעבר הטלוויזיה באותו הזמן הייתי מגדירה יותר כבהייה בחלל האויר עם כמה קולות רקע לא ברורים, יותר מאשר צפייה בשקיקה. אך מה שסופית גרם לי להתעורר מחלום הבלהות, לכבות את הטלוויזיה ולחזור לעיסוקיי, הייתה ההערה שסיננה אחותי בדרכה למטבח: "זה פרודיה?!".
להערה אומנם לא הגבתי בזמן אמת, אולם לאחר כמה דקות שיחזרתי את שאמרה, תוך הבנה ששאלתה התמימה נשאלה במלוא הרצינות. על מנת שלא תתנהל מלחמת אחים (במקרה הזה אחיות) עקובה מדם, חשוב לציין כי היא לא באמת שמה לב במה צפיתי, אלא התבססה על קולות שבקעו מן המסך ודמויות מעורפלות שראתה מרחוק. יאמר לזכותה שבמבט חטוף ובהערה משעשעת למדי היא סיכמה במדויק את תוכנית הסמי - ריאליטי שמתיימרת למצוא, לגלות ו"להכתיר" את "הסטייליסט הבא של ישראל".
אם כן, נניח לרגע את העובדה שהיום (כמעט) לכל תחום שניתן להעלות על הדעת ישנה תכנית ריאליטי תואמת (ואני דווקא מחובבי הז'אנר - החל באח הגדול, מאסטר שף, וטופ מודל, וכלה באחיות קרדשיאנס, האחיות הכי טראשיות בארה"ב ומחוצה לה), במקרה הנ"ל כל שיש לי לומר זה - נו באמת, הסטייליסט הבא של ישראל?! מישהו באמת מאמין לזה?! או כמו שעדי אשכנזי הייתה מנסחת זאת: "מה זה השטויות האלה הסטייליסט הבא של ישראל?!". ב-ד-י-ו-ק-!.
לפני שבועיים, כאשר התכנית לעיל יצאה לדרכה, ציפיתי בה בשעת לילה מאוחרת כשלא באמת היה משהו אחר לראות, וגם כי אז עוד הייתי מספיק תמימה לחשוב שלקונספט פוטנציאל כלשהו (כאמור, התבדיתי).
למחרת בבוקר שאלתי את עצמי; האם התוכנית שווה פוסט? החלטתי שלא, בידיעה שבמילא כל אתר שמכבד את עצמו (וגם כאלו שקצת פחות) יטרחו לכתוב כמה מילים בנושא. ובכן, לא טעיתי, ואף הסכמתי באופן די מוחלט עם מכלול הביקורות. רבים מן המבקרים, אם לא כולם, כינו את ההפקה כנטולת שיק, נטולת חן, חובבנית ובעלת תקציב דל שזועק מן המסך. אני הייתי מוסיפה - עד גבול הפתטי.
מודה שבאותם הרגעים בהם הייתי מרוכזת בתכנית נעתי באי נוחות על הכיסא (נו טוב, על הספה, וגם זה היה מטפורי), משום שחשבתי לעצמי כמה זה עצוב עד מביך שכל אחד מהמתמודדים הוא שעתוק של ה"וואנבי" שמשמאלו. מתי אנשים יבינו שלא כל אחד יכול להיות סטייליסט, ובטח ובטח לא כל אחד שאוהב בגדים, ומספר ב-30 השניות שהקציבו לו שהוא מתגורר כיום ב"עיר הגדולה" (שהרי זהו תנאי הכרחי למגניבות) ושאיפת חייו היא להלביש את מדונה או קייט מוס (ברור! כי הם היו עושים את זה יותר טוב) זאת כמובן תוך שהם מדקלמים את שמות המותגים והמעצבים הבינלאומיים שהם מכירים.
אזנח ל-20 שניות את הציניות בצד: אז נכון, זה לא כל כך יפה לזלזל בבקיאות שהפגינו חלקם בשמותיהם של מעצבים חשובים בעולם האופנה, לעתים היא הייתה אף מרשימה. היו גם כמה שעמדו במשימה שניתנה להם בעוד שאחרים ממש לא (!). הצלחה יחסית שהובילה אותם לקבלת המעטפה הנכספת בתוכה כרטיס הכניסה לשלב הבא בתחרות.
עם זאת, נראה לי שלהבא אחסוך מעצמי את שיחת הסלון המרוסנת של השופטים, כמו גם את פינת ה"שיק בתיק" הקבועה. אופציה אחרת - פשוט אעביר ישירות לקטעי הפספוסים שהיו בזמן צילומי התכנית. כי בינינו, שם אי אפשר ממש ליפול (אבל זה בתנאי שהשעמום בלתי נסבל ואין שום דבר אחר שישביע את רעבוני לבידור זול כאן ועכשיו).
ומאחר ואני עדיין חייבת לאחותי חדת ההבחנה (ללא טיפה של ציניות) תשובה - אז כן, מסתבר שמדובר בפרודיה, ולא מהסוג המשובח.
סופ"ש נפלא שיהיה!
אז בין סידור ערמות הבגדים שהצטברו להן במהלך השבוע (גם זה קורה פעם בכמה זמן), לבין שוטטות אינטרנטית סוערת, עשיתי פאוזה מהעיסוקים הכל כך חשובים שלי, הדלקתי את הטלוויזיה וראיתי את אחד מפרקי השבוע של "הסטייליסטים - קרב אופנה" שמשודרת בראשון עד רביעי ב-22:30 בהוט בידור ישראלי.
כאמור, את המבט לעבר הטלוויזיה באותו הזמן הייתי מגדירה יותר כבהייה בחלל האויר עם כמה קולות רקע לא ברורים, יותר מאשר צפייה בשקיקה. אך מה שסופית גרם לי להתעורר מחלום הבלהות, לכבות את הטלוויזיה ולחזור לעיסוקיי, הייתה ההערה שסיננה אחותי בדרכה למטבח: "זה פרודיה?!".
להערה אומנם לא הגבתי בזמן אמת, אולם לאחר כמה דקות שיחזרתי את שאמרה, תוך הבנה ששאלתה התמימה נשאלה במלוא הרצינות. על מנת שלא תתנהל מלחמת אחים (במקרה הזה אחיות) עקובה מדם, חשוב לציין כי היא לא באמת שמה לב במה צפיתי, אלא התבססה על קולות שבקעו מן המסך ודמויות מעורפלות שראתה מרחוק. יאמר לזכותה שבמבט חטוף ובהערה משעשעת למדי היא סיכמה במדויק את תוכנית הסמי - ריאליטי שמתיימרת למצוא, לגלות ו"להכתיר" את "הסטייליסט הבא של ישראל".
אם כן, נניח לרגע את העובדה שהיום (כמעט) לכל תחום שניתן להעלות על הדעת ישנה תכנית ריאליטי תואמת (ואני דווקא מחובבי הז'אנר - החל באח הגדול, מאסטר שף, וטופ מודל, וכלה באחיות קרדשיאנס, האחיות הכי טראשיות בארה"ב ומחוצה לה), במקרה הנ"ל כל שיש לי לומר זה - נו באמת, הסטייליסט הבא של ישראל?! מישהו באמת מאמין לזה?! או כמו שעדי אשכנזי הייתה מנסחת זאת: "מה זה השטויות האלה הסטייליסט הבא של ישראל?!". ב-ד-י-ו-ק-!.
לפני שבועיים, כאשר התכנית לעיל יצאה לדרכה, ציפיתי בה בשעת לילה מאוחרת כשלא באמת היה משהו אחר לראות, וגם כי אז עוד הייתי מספיק תמימה לחשוב שלקונספט פוטנציאל כלשהו (כאמור, התבדיתי). למחרת בבוקר שאלתי את עצמי; האם התוכנית שווה פוסט? החלטתי שלא, בידיעה שבמילא כל אתר שמכבד את עצמו (וגם כאלו שקצת פחות) יטרחו לכתוב כמה מילים בנושא. ובכן, לא טעיתי, ואף הסכמתי באופן די מוחלט עם מכלול הביקורות. רבים מן המבקרים, אם לא כולם, כינו את ההפקה כנטולת שיק, נטולת חן, חובבנית ובעלת תקציב דל שזועק מן המסך. אני הייתי מוסיפה - עד גבול הפתטי.
מודה שבאותם הרגעים בהם הייתי מרוכזת בתכנית נעתי באי נוחות על הכיסא (נו טוב, על הספה, וגם זה היה מטפורי), משום שחשבתי לעצמי כמה זה עצוב עד מביך שכל אחד מהמתמודדים הוא שעתוק של ה"וואנבי" שמשמאלו. מתי אנשים יבינו שלא כל אחד יכול להיות סטייליסט, ובטח ובטח לא כל אחד שאוהב בגדים, ומספר ב-30 השניות שהקציבו לו שהוא מתגורר כיום ב"עיר הגדולה" (שהרי זהו תנאי הכרחי למגניבות) ושאיפת חייו היא להלביש את מדונה או קייט מוס (ברור! כי הם היו עושים את זה יותר טוב) זאת כמובן תוך שהם מדקלמים את שמות המותגים והמעצבים הבינלאומיים שהם מכירים.
אזנח ל-20 שניות את הציניות בצד: אז נכון, זה לא כל כך יפה לזלזל בבקיאות שהפגינו חלקם בשמותיהם של מעצבים חשובים בעולם האופנה, לעתים היא הייתה אף מרשימה. היו גם כמה שעמדו במשימה שניתנה להם בעוד שאחרים ממש לא (!). הצלחה יחסית שהובילה אותם לקבלת המעטפה הנכספת בתוכה כרטיס הכניסה לשלב הבא בתחרות.
עם זאת, נראה לי שלהבא אחסוך מעצמי את שיחת הסלון המרוסנת של השופטים, כמו גם את פינת ה"שיק בתיק" הקבועה. אופציה אחרת - פשוט אעביר ישירות לקטעי הפספוסים שהיו בזמן צילומי התכנית. כי בינינו, שם אי אפשר ממש ליפול (אבל זה בתנאי שהשעמום בלתי נסבל ואין שום דבר אחר שישביע את רעבוני לבידור זול כאן ועכשיו).
ומאחר ואני עדיין חייבת לאחותי חדת ההבחנה (ללא טיפה של ציניות) תשובה - אז כן, מסתבר שמדובר בפרודיה, ולא מהסוג המשובח.
סופ"ש נפלא שיהיה!
-A-
חשובה ההבחנה בין פרודיה למציאות, ונחמד שההבחנה מגיעה ממך.העיקר שקיבלתי תשובה.
השבמחק