Accessorized: דצמבר 2011

יום שבת, 31 בדצמבר 2011

סילבסטר 2012: מה ללבוש?!

אז ה-31 לחודש הגיע ועמו תהליכי פרידה מ- 2011 מחד, ותהליכי הסתגלות ל-2012 מאידך. מניסיון העבר, תמיד לוקח זמן להתרגל למספר השנתי החדש, ואיכשהו הפעם, 2012 לא נראה זר כל כך. כנראה זו אחת מתוצאות הלוואי של סרטי האסונות שפקדו אותנו בשנים האחרונות שמציגים את סוף העולם המתקרב אלינו בצעדי ענק. סרטים שאומנם הרגילו את העין למספר החדש אבל ממש לא לרעיון שעוד שניה ננסה כולנו להיכנס לתיבת נח מודרנית.

ולנושא הרבה פחות אפוקליפטי - היום בחצות, נצטרף גם אנחנו לסמואה, מדינת איים בדרום האוקיינוס השקט, שהייתה הראשונה לקבל את השנה החדשה מאחר והחליטה "להזיז" עצמה אל צידו השני של קו התאריך הבינלאומי. וכך, בצורה נונשלנטית לחלוטין המדינה ותושביה דילגו מיום חמישי ה-29 לדצמבר היישר אל יום שבת ה-31 לדצמבר. תושבי המקום הלכו לישון ביום חמישי בלילה והתעוררו ביום שבת בבוקר, ובאופן כמעט וולונטרי פשוט וויתרו על יום שישי. כתוצאה מכך היו הראשונים לקבל הלילה את 2012!

ובנוגע לחגיגות אצלנו - אני מודה, אף פעם לא הייתי מאלו שעושים עניין גדול מחגיגות הסילבסטר, אך ללא ספק מדובר בעוד סיבה למסיבה, וכידוע, חגיגות הן תמיד דבר טוב. אז בין אם בכוונתכם לפקוד מסיבה כלשהי בתקווה שלא תפרשו לפני חצות בשל נחילי אדם שפקדו את המקום וגרמו לכם ל"אובר דוז" מאנשים זרים, ובין אם תבחרו לחגוג בערב בייתי עם חברים או לחילופין תממשו הזמנה לארוחת טעימות מיוחדת במסעדת גורמה, תצטרכו לעטות עליכם קצת יותר מעלי תאנה. כמוכם כמוני.

אני תמיד טוענת שבגדים הם ממש עניין של מצב רוח, ולכן אצלי בכל אופן, במרבית המקרים אין ממש הבדל בין בגדי יום לבגדי ערב/לילה. אז עם היקיצה הטבעית שהייתה לי ב 12:00 בבוקר, טוב נו, צהרים, אבל לא צריך להיות קטנוניים, הבנתי שמצב הרוח עמו קמתי איננו ממש גרנדיונזי אך גם לא לגמרי קז'ואלי. החלטתי שאלבש היום בערב חצאית, אולם, לא הייתי בטוחה אם אני יותר בקטע של הדפסי לבבות או דווקא פאייטים. ועל כן הכנתי לעצמי שתי אופציות אפשריות להיום בערב, בתקווה שעוד כמה שעות אהיה מעט יותר מגובשת. הרי מדובר בהחלטה הרת גורל, בכל זאת, מה יותר חשוב מבגדים, ועוד לחגיגות הסילבסטר, לא?! (*צוחקת*).
ולהלן שתי האלטרנטיבות:

אופציה מספר 1: האלגנטית

חצאית: Zara מדריד, ג'קט, חולצה, גרביונים: H&M, קשת לשיער: H&M ברלין, נעלים: קסטרו

אופציה מספר 2: הנוצצת

חולצה, חצאית וגרביונים: H&M, שרשרת: H&M ברלין, נעלים: קסטרו

אז אסיים באיחולי שנה אזרחית חדשה נפלאה לכולנו, ושלמרות נבואות הזעם השונות ניפגש כולנו (וירטואלית לכל הפחות) גם בחגיגות הסילבסטר של 2013. יש לכם שנה שלמה להתרגל לרעיון ולמספר!

-A-

יום חמישי, 29 בדצמבר 2011

סוגרים שנה: המתלבשות המצטיינות של 2011

בהמשך לפוסט הקודם בו "הכתרתי" את פריט השנה שלי; הבלייזר, אני ממשיכה לפוסט נוסף של "סוגרים שנה". והפעם - המתלבשות המצטיינות של 2011. ברשימה שמיד אציג בפניכם, שש נשים, צעירות אומנם, אך ללא ספק מבינות דבר או שניים באופנה.

המצטיינת הראשונה הינה זמרת הקאנטרי פופ האמריקאית, זוכת 4 פרסי גראמי, טיילור סוויפט. עם עיניים חתוליות, שיער בלונדיני ובאופן כללי נתוני פתיחה לא רעים בכלל, מצליחה סוויפט פעם אחר פעם לעמוד בציפיות. בין אם מדובר בפרמיירות נוצצות בהן היא מקפידה ללבוש שמלות שלא היו מביישות את טקס האוסקר, ובין אם מדובר באירועים קצת פחות גרנדיוזים, או סתם סידורים יומיומיים, היא שומרות על עקביות ומציגה מראה צעיר, עדכני ומסוגנן. נקודת זכות נוספת שנרשמת לה היא שבניגוד לבחורות צעירות אחרות, מיילי סיירוס וטיילור מומסון לדוגמא, היא ממשיכה לשמור על התום והרומנטיות שאופפים אותה ואת שירי האהבה שהיא כותבת. ישר כוח!

people.com

צעירה נוספת ולא פחות מוצלחת - אמה ווטסון. נתקלנו בה לראשונה כאשר החלה לשחק בגיל עשר את הרמיוני גריינג'ר בסדרת "הארי פוטר". בדומה לילדי פלא אחרים, גם במקרה שלה היינו עדים להפיכתה מילדה חביבה ששיחקה קוסמת קצת שתלטנית, לבחורה צעירה ומרשימה שברגע שרק ניתן לה הייתה חייבת לסמן "וי" על מרד הנעורים וגזרה את שערה א-לה טוויגי. כאמור, מדובר במרד נעורים מינורי למדי, ועל אף שהתספורת הייתה שנויה במחלוקת היא ללא ספק שינוי מרענן. ובכן, בנוגע לטעמה האפנתי - כנראה עובדת היותה בריטית שנולדה וגדלה בפריז עושה את שלה; ווטסון כמו דמות הקוסמת שגילמה, כמעט ולא מפספסת.

people.com

emmaw.org/

וכעת למצטיינת השלישית, קירסטן דאנסט. כידוע, דאנסט נמצאת איתנו שנים רבות, וגם היא, כמו השתיים שמעליה החלה כילדה שחקנית. רבים בוודאי זוכרים אותה עוד מאז ששיחקה ערפדית בת עשר בסרט "ראיון עם ערפד" לצד בראד פיט, שהזמן ללא עוררין מטיב עמו וטום קרוז, שמאז ועד היום הפך לאיש די ביזארי. לאחרים לעומת זאת, היא בוודאי מוכרת מסרט ההתבגרות האמריקאי - "מעודדות צמודות". כך או כך, דאנסט מוכיחה כי לבן לא מחמיא רק לבעלות מראה שזוף, וכי המראה הטהור והמלאכי פשוט תפור למידותיה. זאת פי כמה וכמה מהבחירות הצבעוניות שהיו לה באירועים אחרים. הלוואי ומהיום והלאה תקפיד ללבוש לבן או צבעים עדינים דומים. כך היא תישאר זוהרת, וניתן יהיה להתייחס ביתר סלחנות לשתי שיני הערפד הקדמיות הטבעיות שלה, שלא טרחה לסדר בטענה שזהו האיבר הסקסי ביותר בגופה. לעניות דעתי, הן עדיין נראות כמו שריד ששכחה להחזיר בתום צילומי הסרט בילדותה. אבל זו רק דעתי.

people.com

המצטיינת הרביעית מאוד דומה לאחותה הגדולה בתוספת של עוד כמה סנטימטרים, הלוא היא אל פאנינג, אחותה הקטנה של דקוטה פאנינג. אל ללא ספק עומדת בפני עצמה ואף לא פחות מוצלחת מאחותה, הן בתחום המשחק והן בבחירות האפנתיות שלה. היא אומנם רק בת 13, כן 13, אך כבר נחשבת כבעלת טעם אופנתי משובח. על אף שלא פעם הלבוש שלה לא לגמרי תואם את גילה, בחירותיה הבוגרות המבטאות את טעמה הייחודי, כמו גם יכולת המשחק שלה משכיחות לחלוטין את גילה הביולוגי כאילו לא היה קיים:

celebrity-gossip.net

מאחר ואנו חיים בעולם בו פליטי ריאליטי נמצאים בכל עבר, אז חייבים גם אחת כזו לרשימה - אוליביה פלרמו. רק נזכיר, פלרמו ספק שיחקה ספק התנהגה כעצמה בשתי העונות היחידות שהיו לסדרת הדוקו ריאליטי- "The City"-סדרת בת של "The Hills'. חרף העובדה שהיא איננה בחורה חביבה במיוחד (בלשון המעטה), היא בעלת טעם אופנתי די מפותח. מכיוון שטלוויזיה כנראה לא מטיבה עמה, עדיף שתוותר מראש על קריירת המשחק הכושלת שלה, ופשוט תמשיך להיות ילדה מפונקת מניו יורק עם אבא עשיר, ותגיע לפרמיירות בתור סמי דוגמנית שפשוט יודעת להתלבש כראוי. ולהלן מבחר מצומצם ממלבושיה:

starstyeinc.com

ולסיום, עם פסיעה לשנה האזרחית החדשה, מישהי אחת שרצוי ואף חובה להמשיך ולעקוב אחריה ב-2012: האחות הצעירה יותר לבית משפחת אולסן - אליזבת' שמה. היא לא התחילה בתכנית ריאליטי, וגם לא בתור מחליפה שלישית לדמותה של מישל טאנר. היא אפילו לא לגמרי מוכרת כבר כ"אחות של". כבר שנים ישנו קו הלבשה על שמה; Elizabeth and James, מחווה חביבה של אחיותיה התאומות; מרי קייט ואשלי. ולאחרונה, לאחר מספר שנים של לימודים, החלה את קריירת המשחק הקולנועית שלה, שאותה לדבריה היא לוקחת ברצינות יתרה. הסרטים הראשונים בהם שיחקה הינם סרטים עצמאיים; האחד סרט אימה, והשני דרמת מתח. "Silent House" ו- "Martha Macy May ,Marlen" בהתאמה. על פי הדיווחים היא החלה לעבוד על עוד שני סרטים נוספים עם שחקנים מוכרים ומוערכים כמו רוברט דה נירו. אם כן, מסתמן כי לפחות בזמן הקרוב היא לא אמורה להיעלם מהשטח. מה שבטוח, להתלבש היא יודעת ולפרמיירות שהיא עתידה להגיע אליהן היא בוודאי תמשיך להפתיע לטובה:

elizabetholsen.org

אסיים בנימה חיובית ובתקווה גדולה שב-2012 מעגל המתלבשות המצטיינות יתרחב. באופן ממש לא מכוון הרשימה לעיל נעה על טווח גילאים מאוד ברור, מודה שניסיתי, ולדאבוני נשים כמו הלן מירן ומריל סטריפ שאת שתיהן אני מאוד אוהבת קצת איכזבו השנה. עם זאת, תמיד יש את שנה הבאה. במידה כמובן ושבט המאיה כשל בנבואתו. היה שלום ולהתראות בפוסט הבא.

-A-

יום רביעי, 28 בדצמבר 2011

סוגרים שנה: הפריט הנבחר שלי לשנת 2011

אז לכבוד סיומה של שנת 2011 גם אני כותבת פוסט של "סוגרים שנה", כן גם אני. על אף שהמצב עשוי לבלבל ולרגע ניתן לחשוב כך, לא המצאתי את הדור, ולא גיליתי את אמריקה. קולומבוס ידידי, אתה אינך לבד.

במסגרת הפוסט הנוכחי אציג את הפריט הנבחר שלי לשנת 2011. אקדים ואומר כי אין מדובר בפריט ש"פרץ לתודעה" דווקא בשנה החולפת או לחילופין הפך לטרנד (כמה שאני לא מחבבת את המילה הזאת). במידה רבה הוא אפילו לא לגמרי מייצג את שנת 2011 האישית שלי. עם זאת, אם יש פריט לבוש אחד שאפשר לומר שהוא פריט הלבוש הכי שימושי שיש לי בארון, הנו הבלייזר. מתאים לכל אירוע, לכל מצב; יציאה בערב, סתם עם ג'ינס וטי- שירט, עם חצאית, ומעל שמלה ועוד ועוד. ותמיד, אבל תמיד משדרג!

בשנות ה-20 של המאה הקודמת, קוקו שאנל וז'אן פטו היו מי שסללו את הדרך למראה היוניסקס שרק שנים רבות לאחר מכן הפך למראה מקובל, ואף נשי. קוקו שאנל הייתה מי שייצרה לראשונה עבור נשים מעילים מחויטים ששאבו השראה ממעילי הימאים, סוודרים, חולצות פתוחות כמו גם את הבלייזר הקלאסי. על כך נודה לצמד הנזכר לעיל.

את הבלייזר הראשון שלי קניתי (יותר נכון אמא קנתה לי) לכבוד טקס הסיום של התיכון. לכבוד מאורע זה משום מה התעקשתי ללבוש חליפה שחורה ומחויטת, סטייל יונית לוי אם תרצו, ולא שמלה מורוד פוקסיה כפי שדמיינתי שאלבש שנה קודם לכן. מאז ועד היום חלפו 6 שנים, ולארון הפרטי שלי נוספו לא מעט בלייזרים.
אם כן, הבחירה הנ"ל מבוססת על שני קריטריונים: עד כמה הפריט היה שימושי במשך 12 החודשים האחרונים, ועד כמה הרפרטואר שלי התרחב בפרק זמן זה - תשובה אחת לשתי השאלות: במידה ניכרת.

אז על מנת להמחיש את הבחירה שלי ראוי שאציג את תיק הראיות:

במחלקת הבייסיק:

zara (לבן)

zara (שחור)

zara (אפור)

zara (כחול נייבי)

במחלקת צבעי הפסטל:

(ורוד בייבי) H&M

zara (בז')

zara (קאמל)

במחלקת הצבעוניים:

zara (כחול רויאל)

zara (ורוד פוקסיה)

במחלקת המיוחדים:

Bershka (פסים)

zara (כוכבים)

ולבסוף, הארוכים:

people.com

מבחינתי בלייזר הוא קצת כמו השמלה השחורה הקטנה שכל אישה/בחורה חייבת שיהיה לה בארון. ואם יש יותר מאחד או אחת, מה טוב!
לסיום כמובן לא אשכח לומר תודה לקולביות הנפלאות; אשלי אולסן וקארי בראדשו, הלוא היא שרה ג'סיקה פארקר, שמציגות ג'קטים ממש דומים לאלו שיש לי בארון בצורה הרבה יותר נאמנה מהקולבים הלא מפוארים בעליל עליהם הם באמת תלויים.

עד לפוסט הבא

-A-

יום שבת, 24 בדצמבר 2011

The Animal Instinct

הסיכוי להתעלם מכך שבעלי החיים הפכו למוטיב אופנתי מזה תקופה הוא אפסי עד בלתי אפשרי. פסיה של הזברה שלרוב נקשרים אסוציאטיבית עם פיג'מה (מה), נותנים טאצ' אחר למראה המפוספס, שאני באופן אישי מאוד אוהבת ומרבה לטעון כי אין כמו חולצת פסים טובה ובכמה שיותר צבעים וגזרות:

romwe.com

אך לא על הזברה לבדה. כמו בכל גן חיות שמכבד את עצמו, כך גם בלא מעט ארונות בגדים, תלוים ומקופלים להם בגדים עם לא מעט פרינטים השואבים השראה מעור נחש ומפרווה מנומרת. אפשר לומר שהאחרון מופיע כבר תקופה די ארוכה על כל פריט לבוש ואקססוריז אפשריים; החל במכנסים וחולצות, וכלה בגרביונים, צעיפים, תיקים ארנקים ובל נשכח את הנעלים. אין כמו נעלים. תשאלו את אימלדה מרקוס, היא יודעת. שהרי אם לא היא, אז מי?!

אז על אף ששנים סלדתי מכל מה שקשור במראה המנומר, לאחרונה התחלתי לאמץ אותו בעצמי. זאת כמובן בצורה מינימליסטית למדי. בכל זאת, מדובר במנומר ואני ממש לא בקטע של אוליגרכים:

asos

גם האצילה מבין החיות לא נשארה חייבת וקיבלה גם היא את הבמה לה היא ראויה:

asos

romwe.com

אך הדבר היותר מעניין ואולי הרבה פחות נפוץ הוא המקום שקיבלו בעלי החיים הימיים, הלוא הם הדגיגים. כאשר דפדפתי לי להנאתי ב- ELLE הגרמני נתקלתי בהומאז' היצירתי הזה לעורם המחוספס של הדגים, לקשקשים:

כאמור, אינני יודעת עד כמה שמלות מעין אלו לבישות, מאחר ולצערי אין ברשותי אחת. אולם במידה ואמצא שמלה כזאת או לפחות כזו שדומה לה, לא אהסס לרכוש לי.
בכל זאת, גדלתי על אריאל, הלוא היא בת הים הקטנה, וזו עשויה להיות מחווה נהדרת לגיבורת הילדות מבית דיסני, שבוודאי תהיה הרבה יותר רלוונטית מהתחפושת שנתפרה למידותיי בגיל 6. את התמונה כמובן אחסוך מכם ואשאיר אותה ליד הדמיון.

שבוע נפלא!

-A-

יום שלישי, 20 בדצמבר 2011

Berliner - כריסטמס בברלין חלק 2

אז אחרי שעשינו "וי" על אוכל, שווקים ושאר מטעמים, אפשר לעבור לנושא החשוב באמת. איך לא - שופינג.

בברלין יש הכל מהכל, המון רשתות מוכרות (Zara, H&M, Pimkie, C&A, Kiko ועוד ועוד) כמו גם כאלה מקומיות. את כולן כאמור ניתן למצוא ברחוב הקניות המפורסם קו'דאם או במרכזי הקניות הנפלאים כדוגמת Alexa (אלכסנדר פלאץ) ו- Arkaden (פוטסדמר פלאץ) -

מרכזי הקניות הנזכרים לעיל ללא ספק יספקו את מי מאיתנו שרעבים לקניות והרבה. חשוב לציין כי מדובר במרכזי קניות בממדים סבירים לחלוטין. הסיכוי ללכת לאיבוד הוא קטן, אך למי שזמנו קצוב ויעילות עומדת בראש סדר העדיפויות שלו יכול להיכנס מבעוד מועד לאתרים הראשיים של מרכזי הקניות ולראות איזו חנות ממוקמת היכן. כך עשיתי גם אני, בכל זאת, הזמן היה קצר והמלאכה מרובה!

Arkaden

האתרים רשמיים -

http://www.potsdamer-platz-arkaden.de/de/index.php - ארקדן

http://www.alexacentre.com/ - אלקסה

לצד הרשתות העולמיות המוכרות ואלו והמקומיות ישנן גם לא מעט חנויות וינטג' ויד שניה. חלק ניכר מהן נמצא בחצרות האקשן הופה והרחובות הסמוכים להן. לצערי הספקנו להיכנס רק לחנות וינטג' ויד שניה אחת הנקראת - Made In Berlin

(Neue Schönhauser Strasse 19). על אף שלא רכשתי בה דבר, שכן בחנויות מהסוג הזה צריך לא מעט זמן וסבלנות, מצרכים חשובים שהיו חסרים לנו באותה עת (בעיקר בשל מחסור רציני בשינה מטיסת הבוקר המוקדמת) מדובר בחנות די מרשימה. שתי קומות מלאות בפריטים מכל הסוגים ומכל המינים; מתחם נפרד לנעלים, המון תיקים, מעילי פרווה, שמלות מנצנצות ועוד. באופן קצת מפתיע, או שלא, מתחם הגברים שהיה בקומה התחתונה היה הרבה יותר מסודר מזה של הנשים, אך גם הרבה יותר מינימליסטי והרבה פחות עשיר.
מה שבטוח, בביקור הבא בברלין אקדיש לחנות זו כמות זמן ראויה לחיפוש אחר מציאות. מקווה שזה יקרה במהרה, כי ליבי נחמץ עם כל עדכון לפריט חדש שמגיע לחנות ומועלה באופן עקבי לעמוד הפייסבוק ואני לא שם בכדי לבחון אותו -

https://www.facebook.com/MadeinBerlinVintage

האקשן הופה

כאמור, מעבר לחוויות הקולינריות והאפנתיות שיש לעיר להציע, וכן, למראה המרהיב שלה בתקופת טרום הכריסטמס, היא מלאה באתרים היסטוריים ואחרים שפשוט אסור לפספס. ולכן, ביום האחרון של הטיול (שבמקרה שלנו היה יום ראשון, מה שהותיר אפס סיכויים להתפתות לקניות מאחר והכל סגור) הספקנו באורח נס כמעט, לראות את כל האתרים החשובים שלא יצא לנו ביומיים הקודמים: הרייכסטאג, שער ברנדנבורג, אנדרטת השואה, השוק ברחוב ה-17 ביוני, צ'קפוינט צ'רלי וחלקי החומה הנותרים, אוניברסיטת הומבולדט, כיכר בבל ואנדרטת ה"ספרייה" של מיכה אולמן, פרדריכסטראסה, גלריה 206-206, שדרות אונטר דן לינדן ואף כמה תערוכות מכוניות שונות שנקרו בדרכנו. כמובן שלא ויתרנו על ביקור כפול בז'נדארמנמארקט, ולבסוף ביקור אחרון בשוק חד המולד באלכסנדר פלאץ ומבט אחרון במגדל הטלוויזיה. ארוך אומנם אך מספק.

ולהלן טעימה קטנה מהאתרים השונים: