אומנם עברו יומיים מאז השקת קולקציית ורסאצ'ה בסניף H&M עזריאלי (אחד מתוך 300 סניפים שנבחרו ברחבי העולם), ועוד לא נרגעתי.
זאת
לא הקולקציה ממנה אני נסערת (או שכן? לזה נגיע בהמשך), אבל ההסתערות,
ההתנפלות, הבהלה, (איזו מילה נוספת קיימת בלקסיקון העברי שתוכל לתאר בצורה
מהימנה את הבולמוס המטורף שהתרחש בעזריאלי בחמישי האחרון?) פשוט השאירו
אותי עם פה פעור.
אני אוהבת אופנה - כל מכרי יעידו על
כך, אבל לעולם לא אבין את אותם אקטים של התנפלות המונית סביב השקות
"נחשקות", כמו זו שהייתה בחמישי האחרון. מן הסתם לא הייתי בהשקה עצמה, כך
שאינני כותבת מתוך חוויה אנתרופולוגית, אך נדמה לי כי מספיק היה לראות את
תמונות הסטילס של התור הארוך שהחל עם פתיחת הקניון, ושל מלחמת גוג ומגוג
בחנות עצמה.
ברור לי שמרבית האוכלוסייה איננה יכולה
לרכוש לעצמה ולו פריט אחד שעוצב בידי דונטלה ורסאצ'ה (האגדית? תלוי את מי
שואלים). מודה גם אני אחת מהם. אז נכון, הקולקציה שעוצבה במיוחד לרשת
H&M
מאפשרת לאותם אנשים לגעת במעט באבק הכוכבים האיטלקי, אבל האם זה באמת שווה
את זה?
אציין כי אינני מחבבת במיוחד את בית
האופנה האיטלקי המוזכר לעיל, רק שם המותג כשלעצמו, שלא לדבר על הבגדים, נקשר לי אסוצאיטיבית עם "הפרחה
העשירה", או "הפרחה המעושרת" שמוכיח כי כסף לא קונה טעם. אבל מה שמדאיג
בעיניי הרבה יותר זאת תופעת בולמוס השופינג ההמונית.
כשאני
יוצאת לקניות (שיכולות להימשך שעות אגב) אני נהנת מכל רגע- מהחיפוש,
מהמדידות, ממציאת הפריטים שמתאימים לי ולארון הפרטי שלי. אבל איזו הנאה
יכולה להיות ב-15 דקות שנמדדות עם סטופר תוך מלחמה המונית על פריט שקיים
במידה אחת בלבד?! אם תשאלו אותי - Non. בעיניי מופע הקרקס שמתנהל בהשקות
מהסוג הזה הן מביכות ותו לא. בעיקר לאלו שטורחים לקחת חלק במופע הבוטה הזה,
שמעיד דבר מה על הצרכן הישראלי, ועל הצרכן האופנתי באופן כללי.
כנראה
שאנשי פרסום ויח"צ לא יסכימו איתי כלל, מאחר וכל מופע הראווה שהתקיים סביב
הקולקציה רק מוכיח שהם עושה עבודה טובה - פריטים נחשקים שמושכים את
ההמון. אז מזלי שאינני חלק מהעולם הזה, והבחירה להפוך את אחת מההנאות הקטנות
שלי לזירת מלחמה נמצאת בידים שלי.
- ובאשר לקולקציה -
לא ארחיב יתר על המידה, נראה לי
שסיכמתי את האופן שבו אני רואה את מרבית מהקוליקציה עם צמד המילים "פרחה
מעושרת". ובכל זאת, למעט מספר דגמים מאוד בודדים שמצאתי בהם עניין אופנתי
כלשהו - כדוגמת חצאית הפליסה עם נגיעות של זהב, שמלת הניטים השחורה, שמלה
שחורה חלקה ומעוצבת שמסמלת שבכל זאת קיים בבית האופנה הזה מעט שיק (אבל
מעט), מכל השאר אפשר לעשות וילון או או מפה ולמכור אותם לאנשים עם טעם רע
במיוחד!
ולכן לא כל הנוצץ הוא זהב, ולפעמים לקנות "שם" או "מותג" לא מעיד על טעם אופנתי משובח אלא על בלבול ועיוורון צבעים קשה במיוחד.
ובנימה אופטימית זו, המשך סופ"ש חורפי וחמים - בבית כמובן
-A-
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה