Adele: Grammy Awards 2012

אז למי מכם שבעניינים ולאלו שקצת פחות, אמש נערך טקס פרסי הגראמי, ה-54 במספר. הדיווחים של השטיח האדום, והכל ההקדמות שלפני היו סאגה שלמה, ומעייפת כרגיל, על כן אחסוך מכם את הפרטים הלא כל כך חשובים. אולם לפני שאגיע לעניין לשמו התכנסנו כאן אציין כי בגזרת "המתלבשות" (כי אי אפשר לגמרי להתעלם), הופתעתי לטובה מהמראה הכחול והלא מצועצע (לשם שינויי) של מיס "I kissed a girl", הידועה גם בכינוייה קייטי פרי, ומשמלתה המעודנת להפליא של האיידולית לשעבר קארי אנדרווד. שאפו.

people.com

people.com

 

אם כן, כמו בכל טקס מכובד גם לטקס זה הגיעו לא מעט "כוכבים", כל אחד בתחומו, אך בסופו של דבר לערב הזה הייתה כוכבת אחת ויחידה. לא, לא מדובר בויטני יוסטון עליה השלום, שעשתה כניסה או יותר נכון יציאה של פעם בחיים, ובאופן סימבולי נפחה את נשימתה יממה אחת לפני הטקס. מדובר באדל המדהימה; "ה" כוכבת של השנה האחרונה, שלא לומר של העשור אם לא המילניום האחרונים שהייתה מועמדת ב-6 קטגוריות שונות ולאט ובטוח זכתה בכל אחת ואחת מהן.

אחרי כמעט חצי שנה של היעלמות תקשורתית ובימתית מוחלטת (אם לא מחשיבים את הסיקורים מכל שביב מידע או חצי תמונה שצצה לה אי שם ברשת), היא חזרה ובגדול! וכך אתמול, כשהגיע הרגע היא סוף סוף עלתה על הבמה ושרה בגרסה משודרגת את השיר המעולה "Rolling in the deep". כמובן שהיא עמדה בציפיות וקולה הגדול לא אכזב. לא בכדי עם סיום השיר כולם נעמדו על הרגלים והריעו במחיאות כפים סוערות. מגיע לה, ללא צל של ספק!

people.com

על אף שאדל לא נוטה לייחס משמעות יוצאת דופן למראה החיצוני שלה,  היא שבה לחיינו יפיפייה מתמיד. עם גזרה מעט יותר מצומצמת, שמלה שחורה וצנועה כהרגלה, ( שהרי את מופעי הראווה היא משאירה לניקי מינאז' וליידי גאגא), במראה הרבה פחות דודתי מבדרך כלל וקצת יותר מנצנץ, שער בלונדיני מעוצב, הציפורנים המוכרות, כך גם הריסים, וליפסטיק אדום בוהק שהעניק לה לא פחות ממראה של שחקנית קולנוע מהסרטים הישנים והטובים.

טרם שידור טקס הגראמי, שודרה ברשת CBS התוכנית 60 Minutes.  אם נודה על האמת, בשביל הראיון שנערך בתוכנית עם אדל נשארתי ערה. בכל זאת, נחמד לראות דברים כשהם משודרים בזמן אמת ולא כשהם מגיעים לארץ, אם בכלל, באיחור לא אופנתי בעליל. על אף הזמן שחלף והטראומה הקולית שעברה, אדל מוכיחה שוב שלמרות הכל היא נשארה צנועה, צחקנית, ועדיין קללנית לא קטנה. היא הוסיפה וסיפרה כי בחודשיים האחרונים היא גרה באחוזה ריקה מרהיטים באחד מפרברי לונדון, שחרף העובדה שהיא מתחזקת רעמת שיער מכובדת היא בעלת מספר פאות שלכל אחת מהן שם פרטי משלה. ומסתבר שאחרי יציאת האלבום הראשון שלה, על אף שממש לא הייתה צריכה זאת כלכלית, היא הלכה לעבוד בחנות דיסקים רק כדי להישאר מעודכנת מוסיקלית.

כמו בכל ראיון אדל נשאלה על משקלה. היא ענתה קצר ולעניין - שמעולם לא רצתה להיות סקיני מיני עם הקליבג' בחוץ, שמא יתבלבלו לגבי סוג הזמרת שהיא. ולא שהיה ספק כלשהו, אבל היא יכולה להסיר כל דאגה מליבה. כעת, כל שנותר לה הוא לקחת הביתה את ששת פרסי הגראמי שקטפה, להמשיך לעבוד על הדיסק השלישי שעל פי השמועות אמור לצאת במאי הקרוב (Crossing my fingers) ולעשות מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב - לשיר. כי ההופעה אמש ללא ספק פתחה את התאבון!

-A-

חנויות וינטג' ויד שניה בברלין - חלק 2

בהמשך לפוסט הקודם בו כתבתי על שני סניפיה של החנות "Made in Berlin" מבית קליידנמארקט (kleidermarkt), אמשיך לאחיותיה "Garage" ו- "Colours" שמכילות בעיקר בגדים ופריטים מיד שנייה אך לא רק, גם וינטג' ופריטים חדשים לחלוטין.

אקדים ואומר שעל אף כוונותיי הטובות לא הספקתי להגיע לסניף של "Colours" שנמצא ברחוב Bergmann 102 ברובע קרויצברג, אך ביקרתי ב- "Garage", ועל פי מקורות שונים השתיים דומות זו לזו.

המשקל שבקופה

אם כן, Garage היא בעיקרה חנות יד שנייה הממוקמת ברחוב Ahorn 2 ברובע שונברג, ובמרחק מטרים ספורים מהסניף המקורי של קפה אינשטיין. פרט חשוב במידה ותרצו להתפנק לאחר מכן בשניצל וינאי ושטרודל מצוינים.

עם הכניסה לרחוב הצדדי בו נמצאת החנות, כבר מרחוק ניתן לשים לב לשלט גדול המצוי מעל גרם המדרגות אשר מוביל ללופט ענקי וצבעוני במיוחד המכיל בתוכו; נעלים, תיקים, פריטי לבוש מגוונים, גם כאלה נוצצים וגרנדיוזים במיוחד, כובעים, משקפי שמש ואביזרים נוספים אחרים במחירים סבירים לחלוטין, אפילו מצחיקים לעתים. אמי היקרה רכשה נעלי עקב בחמישה יורו שנראות חדשות לחלוטין! מציאה, ללא צל של ספק! כמו כן, מחירם של חלק ניכר מן הבגדים נקבע על פי משקל - 10-14 יורו לקילו, ובימי רביעי יש Happy Hour של מבצעים מוצלחים.



 אציין כי בהשוואה לחנויות של "Made in Berlin" התחושה הרבה פחות מסוגננת, ובהתאמה גם "מפלס הריח המעיק". הוא אומנם נמוך אך קיים. אולם אם מגלים מספיק אורח רוח ניתן לצאת עם שלל מספק במיוחד. 

להלן תמונות שצילמתי בחנות עצמה:

 

     ובאשר לרכישותיי - הוספתי לאוסף הפרטי שלי כובע פרוותי נוסף, הפעם כזה עם פונפונים, וגם שני תיקים וצעיף/מטפחת שקשרתי לתיק הימני לשם הצבעוניות:
                      

האתר הרשמי של חנויות קליידנמארקט: http://www.kleidermarkt.de/html/fil-ber-bergm.html

שלוש חנויות נוספות בהן ביקרתי ממוקמות באזור תחנת הרכבת .Eberswalder Str, ונמצאות במרחק הליכה זו מזו. הראשונה הייתה ברחוב ,Kastanienallee 3 חנות בשם Jimmy's. קראתי כי מדובר בחנות וינטג' ויד שניה של מותגים יוקרתיים, אך בפועל התחושה הייתה יותר של חנות שמאגדת בתוכה בעיקר בגדים של מותגים יוקרתיים מעונות קודמות. ועדיין, לא זול בכלל וגם לא מספיק מעניין.

במרחק הליכה, ברחוב Oderberger str. 14 נמצאת חנות הנעלים "Calypso", חנות נעלי וינטג' ויד שניה. בחנות קיים מגוון רב של נעלים ומתקופות שונות, דבר שהופך אותה לאטרקטיבית עבור לקוחות רגילים מחד, אך גם עבור כאלה שניתן להחשיבם לקצת פחות קונבנציונלים מאידך - לא פעם חברות סרטים שונות נעזרות במגוון הקיים בחנות להשלמת תלבושות עבור סרטים תוקפתיים ואחרים. אומנם לא מצאתי זוג נעלים שיתווסף לארוני הפרטי, אך הביקור היה מעניין. 

האתר הרשמי:
  http://www.calypsoshoes.com/

חנות נוספת הממוקמת באותו הרחוב, Oderberger Str. 45 הינה "GOO", אחת מארבעת החנויות לבית "paul's boutique". מדובר בחנות יד שנייה של מותגים יוקרתיים שונים; לואי ויטון, אסקדה, ברברי, דיור, מיו מיו ואחרים. המחירים עדיין יקרים, אך באופן יחסי למותגים עצמם הם ייחשבו מציאה - מעיל של אסקדה לדוגמה עלה 200 יורו. לא זול אומנם, אך גם לא ממש יקר ביחס לפריט עצמו וכמובן למותג. מבחינה ויזואלית, החנות קטנה למדי, אך יחד עם זאת נעימה. למי מאיתנו שמחפש מותגי על במחירים סבירים זה בדיוק המקום!   

החנות מבפנים:

מהאתר הרשמי

מהאתר הרשמי

ומבחוץ:

האתר הרשמי: http://www.paulsboutiqueberlin.de/index.htm

כאמור, ברשימת החנויות שהכנתי לעצמי מבעוד מועד היו עוד מספר חנויות וינטג' ויד שניה שלצערי לא הספקתי להגיע אליהן, כדוגמת "Garments Vintage" בעלת שני הסניפים: האחד ממוקם ברחוב Linien 204-205, והשני ב- Stargarder 12A. בהתבסס על ביקורות שונות שקראתי והתמונות מהאתר הרשמי נראה שמדובר בחנות חביבה למדי, אף חביבה פלוס עם סחורה לא פחות מרשימה.

האתר הרשמי:  http://garments-vintage.de/garments.html

אסכם ואומר שללא ספק המרוץ נגד הזמן הוא בלתי מנוצח, הזמן תמיד קצר, והמלאכה, הו, המלאכה תמיד מרובה! לפיכך, ביקור בחנות ועוד השלמות אחרות בעיר הם לא אחרת מאשר תירוץ מצוין לביקור נוסף בברלין. ומי יודע, אולי ביקור חמישי לא יאחר לבוא גם הוא. עד אז, המשך סופ"ש חמים לכולם, נתראה בפוסט הבא!

-A-

חנויות וינטג' ויד שניה בברלין - חלק 1

אחרי מנוחה של ימים רבים ומלחמה עצמית בניסיון להימנע מלשבת ליד המחשב. כן כן, ככה זה כשמקלדנים את הידיים למוות, סוף סוף הפוסט השני לשנת 2012 והראשון לחודש פברואר. אומנם באיחור רב, אולם יש האומרים כי עדיף מאוחר מאשר לעולם, והפעם אני מאמצת...!

אז לאחר הביקור הקודם בברלין, שהיה מלווה בחשש כבד שלאחר 4 שנים שלא ביקרתי בעיר, משהו מהקסם שלה עשוי להתפוגג, גיליתי כי לא רק שלא התאכזבתי ממנה, התאהבתי בה מחדש! עד כדי כך שהיה לי ברור שיהיה ביקור רביעי. כפי שכתבתי דאז, קיוויתי שלא ירחק היום ושוב אמצא את עצמי עומדת כשמלפני שער ברנדנבורג, מצדדיי הרייכסטאג ואנדרטת השואה ומאחורי עמוד הניצחון.


ואכן, הביקור הרביעי בברלין לא איחר לבוא ומצאתי את עצמי ממש בנקודה הגאוגרפית המתוארת לעיל בחודש ינואר האחרון. הפעם את המונומנטים השונים ראיתי עם רדת החשיכה ובמזג אויר מעט יותר סגרירי. ועדיין, הוקסמתי כאילו היה זה ביקורי הראשון בעיר.

מאחר ומדובר בעיר די גדולה, שטחה 9 פעמים פריז עם נהיה מדויקים, תמיד יש מה לראות. וכך, הפעם ביקרתי סוף סוף גם בגשר אוברבאום שבטח מוכר לאחדים מהסרט "Run Lola Run", באיסט סייד גלארי, הקטע הארוך ביותר של חומת ברלין שנותר במקומו, 1.3 ק"מ שעליו ציירו כמאה אמנים מרחבי העולם, ויצרו את גלריית ציור הקיר הפתוחה הארוכה בתבל. ואף ראיתי מרחוק את פסל המולקולות, שמהווה בין השאר כסמל לאיחוד ברלין. מיותר לציין, ובכל זאת, נהניתי מכל רגע וצילמתי לא מעט. טעימה קטנה ביותר לפניכם. 

וכעת אעבור לעניין לשמו התכנסנו אני, עצמי ואנוכי - חנויות וינטג' ויד שניה בברלין.

טרם הנסיעה עשיתי עבודת הכנה בכדי שלא אפספס חנות שעשויה להיות רלוונטית עבורי מחד, ומאידך לא לבזבז את זמני על כזו שממש לא. כמובן שלחנויות מהסוג הזה, כמו חנויות אחרות אין סוף. ועדיין, כמה מן הממצאים שעלו מן השטח: כפי שכתבתי בפוסט הראשון על ברלין, היה לי ביקור חטוף למדי באחת משתי החנויות של "Made in Berlin", בסניף שנמצא בקרבת חצרות ההאקשן הופה, ברחוב .Neue Schönhauser Straße 19 כאמור, בניגוד מוחלט לשמה של החנות, הרוב המכריע של הבגדים והאביזרים בשני הסניפים יש לציין לא יוצר בברלין, אך אלו מכילות פריטי וינטג' משנות ה-60 ועד שנות ה-90. חגיגה אמיתית.  

באשר לסניף עצמו - כבר בכניסה ניתן היה להתרשם מן הפריט האפנתי והעל זמני, הלוא הוא חברו הטוב של האדם, כלבלב חמוד למדי, ולבוש, כפי שניתן לראות מימין, שכשלא הסתובב לו בחנות ישב בנחת בתוך מזוודת וינטג' כמצופה מחנות שכזו. החנות עצמה בעלת שתי קומות, כאשר הקומה הראשונה מוקדשת לנשים - תיקים, מעילים, שמלות, חצאיות ועוד, ובסופה של הקומה ישנו חלק נפרד לחלוטין המוקדש לידידיה הטובים של האישה (מיד אחרי היהלומים), נעלים כמובן. שני חדרים מסודרים ואסתטיים להפליא המטשטשים את העובדה כי הנעלים היו שייכות קודם לכן לפלוני אלמוני.

 

הקומה התחתונה של החנות מוקדשת בחלקה לבגדים ואביזרים מעט יותר ספורטיביים עבור שני המינים, וחלק נוסף המוקדש כל כולו לנעלי ובגדי גברים. אציין כי כפי שניתן להבחין גם בתמונה, מחלקת בגדי הגברים הייתה מרשימה למדי. הסדר היה מופתי. מודה שהיו כמה סוודרים שכמעט רכשתי לעצמי, אולם הם היו כבדים מדי אז וויתרתי הפעם.

 

כעת אעבור לאחות התאומה, לסניף שנמצא ב- Friedrichstr. 114a. סניף זה מעט גדול יותר, בעל שלוש קומות וללא ספק לא פחות מרשים. כאמור, גם בו מחלקת נשים וגברים, בהן הכל מהכל. הקומה התחתונה היא קומה שלמה רק של נעלי נשים. כמו כן, בהשוואה לסניף הראשון בסניף זה היה מבחר ענק של צעיפים שהיו תלויים בצורה מסודרת על המעקה, חצאיות ושמלות קצת יותר מצועצעות שמזכירות תחפושות של חג הפורים והאלווין ואף מעילי פרווה אמיתיים אך גם סינתטיים.  מחלקת הנשים:  

 מחלקת הגברים - תיקים, עניבות, נעלים, ג'קטים וכאמור מחלקת בגדי ספורט כמו בסניף הראשון:
 

אסכם ואומר שמדובר בשתי חנויות שלאוהבי הוינטג' הן לא פחות מאוניה טרופה המלאה באוצרות במחירים די שפויים. למרות שהחנויות ניחנות בסדר רב, לעתים אף על פי צבעים, מלאכת החיפוש עודנה קיימת, שהרי זה חלק מהעניין. פלוס ענקי של החנויות הוא הריח, או יותר נכון היעדרו. בחנויות מהסוג הזה לא פעם ישנו ריח מעיק שלעניות דעתי מעיב על החוויה עצמה. אולם, בשני הסניפים מפלס הריח המעיק ירד עד כדי לא היה קיים, והפך את חווית החיפוש בשילוב של סבלנות לנעימה.

ולסיום - את הרכישות שלי אני בוחרת בקפידה, ולהלן זוג נעלים שרכשתי בסניף הסמוך לחצרות ההאקשה. מאחר ואני חובבת מושבעת של מוקסינים לא יכולתי לוותר על הזוג לעיל- מוקסינים בשילוב של שני צבעים מייד אין פראנס:

להת' עד לפוסט הבא

-A-